אם היו אומרים לי לפני שנה שהיום אהיה בדיוק במקום הזה, הייתי מצחקקת בחוסר אמונה.
אני עוד זוכרת את התאריך 27.10.2012 שהגעתי למכללה בפעם הראשונה. הייתה התרגשות גדולה אך בעיקר חוסר אונים. מיד היה ניתן לראות מי מהסטודנטים מגיע פעם ראשונה למכללה (כמוני) ומי זה כבר לו הסמסטר האחרון.
והנה היום אני סוגרת 3 סמסטרים של לימודים ועדיין לא מאמינה. מחכה לתחילתו של הסמסטר הרביעי והאחרון, להסתכל סביב בחצר המכללה ולנחש מיהם החדשים שנמצאים במקום בו הייתי לפני שנה.
הסמסטר הראשון עבר. (היום אני יכולה לומר ורק בדיעבד- בקלות רבה...).
ואז בסמסטר השני נאלצתי להתמודד עם משימה שבהרבה מובנים הייתה קשה לי. כתיבת בלוג. כבר נתקלתי בבלוגים באינטרנט אך לא היה לי מושג שאהיה מסוגלת לנהל אחד כזה.
קושי ראשון-הכתיבה לא באה לי בקלות אם אני לא מוציאה את רחשי ליבי.
קושי שני- פחד מהמחשב... איך עושים את זה על מה לוחצים? (בדיוק כמו שכתבתי ברשומה הראשונה בבלוג)
אבל, הפלא ופלא... במהלך השנה האחרונה למדתי המון דברים חדשים שגרמו לי להתפתחות וצמיחה בתחום התקשוב. בשנה שעברה הציעה לי מקבילתי להעביר את אסיפת ההורים הראשונה בעזרת מצגת power point סירבתי בעדינות רק מתוך פחד שלא אסתדר. אני יכולה להגיד שהשנה העברתי את אסיפת ההורים בעזרת מצגת שנערכה בתוכנת emaze (ותודה לאסתי על ההיכרות עם התוכנה)
גם כתיבת הבלוג לא הלכה כל כך בקלות...
לפעמים הרעיון לכתיבת פוסט שבועי בושש לבוא, ולפעמים קפצו כל כך הרבה רעיונות שפשוט לא ידעתי במה לבחור.
היו פעמים שהי לי "סלט" בתוך הראש מרב מידע והתקשיתי לברור את העיקר מתוך התפל.
והיו פעמים שבתוך כל המטלות היומיות- עבודה, ילדים, לימודים וכו' כתיבת בלוג נראתה כמו עול מיותר.
אך סך הכל אני חושבת שהתמודדתי עם זה לא רע.. ויכול להיות שאמשיך.. יכול להיות שאחכה שירד הלחץ ואנהל בלוג בנושא אחר.. מי יודע? הכל אפשרי...
וכמו שציטטתי בראש הבלוג:
"המקום שבו נמצאים הפחדים הגדולים ביותר שלך, הוא גם המקום שבו נמצאת יכולת הצמיחה הגדולה ביותר שלך.." (רובין שארמה)
ואני עומדת מאחורי כל מילה....
ושיהיה לי בהמשך.. בהצלחה!
אני עוד זוכרת את התאריך 27.10.2012 שהגעתי למכללה בפעם הראשונה. הייתה התרגשות גדולה אך בעיקר חוסר אונים. מיד היה ניתן לראות מי מהסטודנטים מגיע פעם ראשונה למכללה (כמוני) ומי זה כבר לו הסמסטר האחרון.
והנה היום אני סוגרת 3 סמסטרים של לימודים ועדיין לא מאמינה. מחכה לתחילתו של הסמסטר הרביעי והאחרון, להסתכל סביב בחצר המכללה ולנחש מיהם החדשים שנמצאים במקום בו הייתי לפני שנה.
הסמסטר הראשון עבר. (היום אני יכולה לומר ורק בדיעבד- בקלות רבה...).
ואז בסמסטר השני נאלצתי להתמודד עם משימה שבהרבה מובנים הייתה קשה לי. כתיבת בלוג. כבר נתקלתי בבלוגים באינטרנט אך לא היה לי מושג שאהיה מסוגלת לנהל אחד כזה.
קושי ראשון-הכתיבה לא באה לי בקלות אם אני לא מוציאה את רחשי ליבי.
קושי שני- פחד מהמחשב... איך עושים את זה על מה לוחצים? (בדיוק כמו שכתבתי ברשומה הראשונה בבלוג)
אבל, הפלא ופלא... במהלך השנה האחרונה למדתי המון דברים חדשים שגרמו לי להתפתחות וצמיחה בתחום התקשוב. בשנה שעברה הציעה לי מקבילתי להעביר את אסיפת ההורים הראשונה בעזרת מצגת power point סירבתי בעדינות רק מתוך פחד שלא אסתדר. אני יכולה להגיד שהשנה העברתי את אסיפת ההורים בעזרת מצגת שנערכה בתוכנת emaze (ותודה לאסתי על ההיכרות עם התוכנה)
גם כתיבת הבלוג לא הלכה כל כך בקלות...
לפעמים הרעיון לכתיבת פוסט שבועי בושש לבוא, ולפעמים קפצו כל כך הרבה רעיונות שפשוט לא ידעתי במה לבחור.
היו פעמים שהי לי "סלט" בתוך הראש מרב מידע והתקשיתי לברור את העיקר מתוך התפל.
והיו פעמים שבתוך כל המטלות היומיות- עבודה, ילדים, לימודים וכו' כתיבת בלוג נראתה כמו עול מיותר.
אך סך הכל אני חושבת שהתמודדתי עם זה לא רע.. ויכול להיות שאמשיך.. יכול להיות שאחכה שירד הלחץ ואנהל בלוג בנושא אחר.. מי יודע? הכל אפשרי...
וכמו שציטטתי בראש הבלוג:
"המקום שבו נמצאים הפחדים הגדולים ביותר שלך, הוא גם המקום שבו נמצאת יכולת הצמיחה הגדולה ביותר שלך.." (רובין שארמה)
ואני עומדת מאחורי כל מילה....
ושיהיה לי בהמשך.. בהצלחה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה